טעימת יין, המדריך למתחיל

השיטות שהמקצוענים משתמשים בהן כדי לחדד את חוש הטעם והריח שלהם בטעימת יינות. לדעת להעריך יין טוב היא תכונה נחמדה לכל אחת ואחד. תוכלו להשתמש בטיפים ובשיטות כדי לדעת לבחור יין טוב בשביל עצמכם או אחרים, וכדי להעשיר את החווייה ולהגביר את ההנאה בשתיית יין. אלו אולי שיטות של המקצוענים, אבל הן למעשה פשוטות וכולם יכולים להשתמש בהן.

נחלק את טעימת היין לשלבים:

1. מבט

על - ידי מבט, אפשר לקבל מידע מגוון לגבי היין ששותים. 

למשל, על גיל היין - עם השנים, יינות לבנים נוטים לשנות את צבעם לגוונים צהבהבים - חומים. יינות אדומים נוטים להיות יותר שקופים ככל שגילם גדל.

נסו להתבונן על טיפות היין והשובלים שנובעים מהן מדי פעם, על צדי הכוס אחרי שמוזגים. ככל שהשובלים עבים וסמיכים יותר, כך יש ביין יותר אלכוהול או סוכר.

מקצוענים יכולים לקבל רעיון בנוגע לזני הענבים המרכיבים את היין רק מלהתבונן בו, אבל זה כבר עניין של נסיון רב והרבה ניסוי וטעיה.

2. ריח

כשאתם מריחים את היין, נסו למצוא אסוציאציות - מה הארומה של היין מזכירה לכם? תתחילו בקווים כלליים - פרות הדר, פרות טרופיים, אגוזים, אולי פרחים - אלו הן אסוציאציות נפוצות בארומות של יינות לבנים. וביינות אדומים - פרות סגולים או אדומים, פרות יער, עץ, אפילו שוקולד לפעמים.  יינות יכולים לפעמים להזכיר לנו אווירה מסויימת או אפילו להתקשר אל עונות השנה. יש יינות שמרגישים יותר חורפיים, אחרים אביביים. נסו לא להיכנס לפרטים או אסוציאציות יותר מדי מדויוקות, זה עשוי להיות מתסכל למדי.  

המקור של הארומה של היין מגיעה מהשילובים השונים של זני הענבים ביין, משיטת הפקת היין ביקב, מהעץ בו היין התיישן (אם הוא בכלל התיישן בחבית עץ), ומאדי האלכוהול. כל אחד חווה את הארומה בצורה שונה, לא צריך לצפות ששני אנשים יסכימו על האסוציאציות שהיין יוצר אצלהם, הרי  אסוציאציה היא משהו מיוחד וייחודי לכל אחד.

אפשר לחלק את הארומות לשתי רמות: ריחות בסיסיים וריחות משניים. הריחות הבסיסיים הם לרוב ריחות פרותיים, פרחוניים או עשביים, והמקור שלהם הוא הענבים עצמם. הריחות המשניים לרוב נובעים משיטות הפקת היין והפם בונים על גבי הריחות הבסיסיים ומשלימים אותם - למשל ריחות של גבינה, שקדים ואגוזים אחרים, בירה ועוד. לעיתים מתייחסים לרמה שלישית של ריחות מעודנים יותר שנובעים לרוב מתהליך היישון - ריחות בעלי גוון של עץ, אגוזים קלויים, וניל, עלים טחובים או פטריות.

3. טעם

מתיקות - הדרך הכי טובה לבדוק מתיקות היא על - ידי שימוש בקדמת הלשון בלגימות הראשונות, שם נמצאות בלוטות הטעם שמוסגלות לחוש במתיקות.  רמת המתיקות של יינות יכולה להיות 0 גרם לליטר ועד 200 גרם לליטר ואף יותר! יינות עם 200+ גרם סוכר לליטר מגיעים לרמת סמיכות של סירופ. לרוב, כשאומרים "יין יבש", מדברים על יינות עם רמות סוכר של 10 גרם לליטר ומתחת. למעשה, חוש הטעם האנושי לרוב לא מסוגל להרגיש בהבדלים של מתחת ל- 4 גרם סוכר לליטר. אבל גם רמת החומציות של היין משפיעה על המתיקות - יינות חומציים יותר ירגישו לנו פחות מתוקים מאשר יינות פחות חומציים, אפילו אם רמת הסוכר בהם דומה.

חומציות - חומציות משחקת תפקיד חשוב בקביעת האופי של היין, זאת משום שיינות חומציים נוטים להרגיש יותר רעננים, והם יכולים ליצור תחושה מחוספסת בפה. את רמת החומציות ביין מודדים ביחידות המסומנות Ph, ורוב היינות נעים בין 3 ל- 4 Ph. יינות בעלי רמת חומציות נמוכה נוטים להרגיש חלקים יותר ומחוספסים פחות. יינות ברמת חומציות נמוכה במיוחד עשויים להרגיש שטוחים או מעט דלים לפעמים.

אלכוהוליות - רמת האלכוהלויות יכולה להעיד על רמת הבשלות של הענבים וחוזק היין. רמת האלכוהול ביין לרוב תנוע בין 5% ל- 16%. מאחר וזה הסוכר שתוסס והופך לאלכוהול, ככל שרמת האלכוהול ביין גבוהה יותר, כך היין יהיה יבש יותר, ומתוק פחות. יינות עם פחות אלכוהול לרוב יכילו יותר מתיקות טבעית פרותית. נסו לטעום יינות בעלי רמות אלכוהול שונות כדי לראות אילו אתם נוטים לאהוב יותר.

הגוף - נסו להרגיש אם היין מרגיש רזה או שמן כשהוא נמצא בחלל הפה - האם הוא מזכיר במרקם חלב דל שומן או חלב עתיר בשומן? לרוב מדברים על גוף היין במונחים של גוף קל, קל עד מלא או מלא.

4. מסיקים מסקנות

אחרי שטעמתם את היין, נסו להגיע למסקנות לגביו. עד כמה אהבתם אותו ואיך הייתם מדרגים אותו? כך תוכלו לפתח וחדד את הטעם האישי שלכם ביין, ואת היכולת שלכם למצוא יינות שאתם אוהבים, או כאלו שהמשפחה או החברים שלכם עשויים לאהוב.

אל תשכחו - אין שני אנשים שמסכימים לגבי אותו בקבוק יין.  לא צריך לצפות להסכמה על עניינים של טעם וריח, מה שחשוב הוא שתפעילו את החושים ותפיקו הנאה מהמשקה הנפלאה הזה שאתם שותים!